פסק-דין בתיק ע"א 2626/11

השופט ס' ג'ובראן:

1.             לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 20.2.2011 (כב' השופט א' בכר) אשר קבע כי חברת קוניאל אנטוניו בע"מ (להלן: המשיבה) אינה מפרה פטנט ישראלי מס' 138826 ופטנט ישראלי מס' 141765 שבבעלות חסין אש בע"מ (להלן: המערערת) ואשר עניינם בייצור רעפים.

רקע

2.             המערערת היא חברה פרטית רשומה בישראל העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של רעפים קרמיים לגגות ואביזריהם. המשיבה היא חברה פרטית הרשומה בישראל העוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של רעפים קרמיים לגגות.

3.        משפרט בית המשפט המחוזי בהרחבה את התשתית העובדתית העומדת בבסיס ההליך, אעמוד רק על תמציתה. לטענת המערערת, לאחר שנות מחקר ופיתוח ארוכות, עלה בידה לייצר רעף העומד בדרישות התקן הישראלי והמתאפיין בעמידות רבה ובתהליך ייצור הכרוך באחוזי פסולת נמוכים תוך עלויות ייצור נמוכות. זאת, באמצעות רעף המכיל תערובת של חרסיות מסוימות הנמצאות בישראל והעוברות תהליך סנטור (שריפה) בטמפרטורות נמוכות מהמקובל בענף. על אמצאה זו רשמה המערערת פטנט ישראלי מספר 138826 (להלן: פטנט 826) אשר ניתן ביום 13.5.2003. בהמשך לכך, המערערת גילתה כי בעזרת שילוב חרסיות עם חומרי גלם נוספים המצויים בישראל בתהליך סנטור העושה שימוש בטמפרטורות שריפה נמוכות, ניתן להקטין את עלויות הייצור ולשפר את איכות הרעף וצבעו. על כן, רשמה על אמצאה זו, המתייחסת לתערובת המשלבת בזלת וחרסית והנשרפת בטמפרטורה נמוכה, פטנט ישראלי מספר 141765 (להלן: פטנט 765) אשר ניתן אף הוא ביום 13.5.2003. התוצר של שתי האמצאות האמורות הוא רעף בגוון אדמדם טבעי ואחיד.

4.        לטענת המערערת, המשיבה החלה לייצר רעפים קרמיים בישראל החל משנת 2001 בשיטות ייצור מקובלות דאז והפיקה רעף בצבע חום צהוב בלתי אחיד תך יצירת אחוזי פסולת גבוהים. החל ממחצית שנת 2003 גילתה המערערת כי המשיבה משווקת רעף בגוון דומה לצבע רעפיה עד כדי זהות. תוצאות בדיקת מעבדה שערכה המערערת ברעפיה של המשיבה מלמדות לטענתה, כי המשיבה חיקתה והעתיקה את רעפיה היחודיים והמוגנים בפטנטים, על ידי שימוש ברכיבים המופיעים בתביעות הפטנטים תוך שימוש באותה טמפרטורת סנטור. 

5.        בהקשר זה יש לציין כי בחינת הזהות בין שני הרעפים נעשית באמצעות בדיקה של המבנה הקריסטלוגרפי שלהם. לכל חומר מבנה משלו הניתן לזיהוי באמצעות קרני X. בשל כך, בדיקה באמצעות שיטת דפרקציה של אותן קרני X מאפשרת זיהוי תכונות קריסטלוגרפיות של החומר הנבדק - הרעף במקרה דנן. את מקבץ התוצאות ניתן להציג באמצעות תרשים המכונה דיפרקטוגרמה. ממקבץ זה ניתן לראות עוצמות שונות של שיאים המאפיינות חומרים שונים ומסומנות בערכי d.

6.        על כן, הגישה המערערת תובענה לבית המשפט המחוזי ועתרה לסעד של מתן צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבה להפר את הפטנטים הרשומים על שמה ולסעד של פיצויים, לרבות פיצוי עונשי ופיצוי ללא הוכחת נזק. כמו כן, עתרה בבקשה להורות למשיבה להגיש דו"ח המפרט את כל המוצרים המפרים שיוצרו ונמכרו על ידה וכן על המצאת תיעוד מתאים למוצרים המפרים.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

7.        בפסק דינו, בחן בית המשפט המחוזי את השאלה, האם בהנחה שהפטנטים היו ראויים לרישום, הפרה המשיבה פטנטים הרשומים על שמה של המערערת. משמצא שהתשובה היא שלילית, בחן בית המשפט רק בבחינת למעלה מן הצורך את השאלה האם הפטנטים על שם המערערת היו ראויים לרישום מלכתחילה, וככל שלא האם יש להורות על ביטול רישומם.

האם הופרו הפטנטים

8.        בפסק דינו, סקר בית המשפט את חוות דעתם, כפי שהובאה בכתב ובעדות, של פרופ' יוסף גל ופרופ' פרידריך ווגנר מטעם המערערת, ואת זו של ד"ר נתן מטעם המשיבה.

9.        לענין פטנט 826, טענה המערערת כי תביעות 1, 5 ו-12 מופרות. בקווים כלליים, ניתן לומר כי תביעה מספר 1 מפרטת כי הרעף מיוצר מחרסיות טבעיות ובעל מבנה קריסטלוגרפי הכולל את המרכיבים גלניט ואנורתיט. כן מציינת התביעה את עוצמת תוצאת דיפרקציית קרני ה-X המאפיינת את המבנה של המינרל גלנהיט. תביעה מספר 5 מתארת את השלבים שיש להחיל בכדי לייצר את הרעף המתואר בתביעה מספר 1 ותביעה מספר 12 מתארת ערכים שונים המייצגים את הדיפרקטוגרמה אשר תתקבל  עבור הרעף שייוצר על פי תביעה מספר 1. 

10.      פרופ' גל מטעם המערערת ציין בחוות דעתו כי על פי עוצמת ערכי ה-d המתקבלים מדיפרקטוגרמת רעף המשיבה, בהשוואה לזו של המערערת, ניתן להסיק כי הוא כולל את כל המאפיינים המפורטים בתביעה מספר 1 ועל כן היא מופרת.

11.      באשר לתביעה מספר 5, פרופ' גל קבע כי מהדיפרקטוגרמה ניתן להבחין בנתוני עוצמה מהם יש להסיק כי רעף המשיבה מכיל גהלניט ואנורתיט. לטענתו, קיומו של המינרל גלנהיט ברעף המשיבה, מלמד כי הוא נשרף בטווח הטמפרטורה הייחודי המצוין בפטנט, כיוון שאילו היה נשרף הרעף בטמפרטורה גבוהה מהמצוין, היה נעלם מינרל זה. מכאן הסיק פרופ' גל כי הפטנט הופר.

12.      באשר לתביעה מספר 12, לגרסתו של פרופ' גל גם תביעה זו מופרת לאור הזהות היחסית בין דיפרקטוגרמות הרעפים של המערערת והמשיבה.

13.      ד"ר נתן, אשר העיד מטעם המשיבה, קבע כי המשיבה אינה מפרה את הפטנט משום שרכיבי הרעף מטעמה אינם מכילים את כל המאפיינים או לפחות את אלו העיקריים של רעף המערערת שכן רעף המערערת מכיל תערובת מסוימת של חרסיות בעוד זה של המשיבה מכיל חרסית אחת מסוימת עם בזלת. עוד נטען כי תהליך הייצור של רעף המשיבה שונה מהותית מזה של המערערת, שכן תהליך המערערת מוגבל לתערובת של חרסיות. בנוסף, סבר ד"ר נתן כי האמצאה נשוא פטנט זה נעדרת חידוש, התקדמות אמצאתית ותועלת.

14.      באשר לפטנט 765, תחת ההפרה הנטענת של פטנט זה מצויות תביעות 1, 2, 5 ו-9. תביעה מספר 1 מגדירה את מאפייני הרעף באופן שבו המבנה הקריסטלוגרפי שלו מכיל אלביט-אנורתיט כרכיב בעל שיא עוצמה גבוה יחסית וגלניט ואוגיט כרכיבים בעלי שיאי עוצמה נמוכים יחסית. כן מגדירה התביעה את איפיון תוצאת קרני ה-X בדיפרקטוגרמה. לטעמו של פרופ' גל, ניתן ללמוד מנתוני העוצמה כפי שמופיעים בדיפרקטוגרמות כי המשיבה הפרה את התביעה הזו כפי שמנוסחת ברישומי הפטנט. תביעה מספר 2 מגדירה את הרכיבים מהם עשויה התערובת - בזלת פלדספטאר וחרסית מסוג ממשית. לטענת פרופ' גל, בדיקות המעבדה שבוצעו על ידו מלמדות כי רעף המשיבה מיוצר אף הוא משני סוגי חומרים אלו, ועל כן מתקיימת הפרת התביעה. באשר לתביעה מספר 5 המתייחסת לטמפרטורת הסנטור של התערובת, פרופ' גל קבע כי עיון בדיפרקטוגרמה מלמד על קיום של גלנהיט ברעף המשיבה ועל כן ניתן להסיק שהוא יוצר בטווח הטמפרטורות המוגן בפטנט. תביעה מספר 9 מתייחסת לגרסתו של פרופ' גל לתוספת אפשרית לתערובת בנוסף למרכיבים מסוג בזלת וחרסית. גם תביעה זו מופרת לגרסתו שכן היא מכילה את המרכיבים המנויים בתביעה מספר 2.

15.      חוות דעתו של פרופ' ווגנר מטעם המערערת תומכת אף היא במסקנותיו של פרופ' גל. ד"ר נתן טען כי הפטנט אינו מופר משום שרעף המשיבה מיוצר מחומר גלם של חרסית בשילוב כמות קטנה של בזלת בעוד שרעף המערערת בפטנט זה מכיל שיעור גבוה משמעותית של בזלת. לטעמו, פטנט 765 מוגבל לכמויות הבזלת המפורטות בו, להבדיל מעצם השימוש המשולב בבזלת וחרסית שהינה טכניקה ידועה לייצור רעפים מזה שנים. כמו כן, ד"ר נתן חולק אף על תוקפו של פטנט זה.